הצופה
לבית ישראל
יצחק ערטער.
תשליך
HAZOFE (Der hebräische Zuschauer).
PRAG.
Druck bei M. I. Landau.
1840.
אל הקורא.
הנהאנכי נותן לפניך עוד מכתב אחד ממכתבי הצופה לביתישראל. (כי המכתבים קרואי שם מאזנימשקל[1] חסידות והחכמה[2] תלונות סניוסנסני וסמנגלוף[3] כלם מכתבי הצופה לבית ישראל המה). וידעת היום כי סמאלהדובר בו איננו סמאל שד המקובלים; כי זה הוא אויב ה׳ ומתקוממו,לא יבוא בקהל עדת מלאכיו, ולא ישא את שמו על שפתיו, כי טמא הואכאהרימן הפרסי, מוחץ למחנ׳ אלהים מושבו, וממנו לרע ולמות תוצאות,כי לפי דברי המקובלים, מפי עליון לא תצא הרעות כי אם הטוב.ואולם השטן המדבר אל הצופה הוא סמאל הזקן, כאשר הזכירור׳ אליעזר בפרקיו, מלאך רע או שד היהודים מאמיני אל אחדולא אלים שנים. ואף כי הוא מסית ומדיח לעבור על מצות ה׳,ומאשים ומיסר את נדחיו, הנה לא יחטא במלאכות ה׳ אשר עליולטמאה בה, כאשר ישוך הנחש בלא פשע ובלי אשמה, כי כןטבעו ותולדתו. את שם ה׳ ישא על שפתיו, כי לא שונא היא לומתמול שלשום. אכן הצופה יחשוב בלבו, כי סמאל שדהמקובלי׳נצב עליו, על כן ישים נגד פניו את אשר עשה לו ר׳ יוסף דילהריינה, כי איש לא לִמוד הוא הצופה הזה, על כן לא יבדיל ולאיכיר.— אולם גם סמאל איש לא לִמוד, ככל צבא המלאכיםוהרוחות. כן יאמרו סני וסנסני וסמנגלוף באגרתם אשר כתבואל הצופה, כי זה כמאתים שנה קמו בקרב העם אנשים אשריבראו אראלים. אך לא כן הדבר! כי עוד לפנים בישראל עשולהם היהודים מלאכי מרום ברוח שפתים. וכן יחליף וימיר סמאלבדבריו אל הצופה רבני ארץ אחרת ברבני פולין, כי יספורהבליהם.— יהי מה! הנה אנכי נותן לפניך את מגלת הספרבכל מגרעותיה, לא שלחתי בה יד, כי קודש היא, כשבחי הבעש״טוספורי מעשיות מהר״ן, על כן יראתי לנגוע אליה.—
דברי המוציא לאור
יצחק ערטער.
[1]בכורי העתים תקפ״ג.
[2]כרם חמד מחברת ב׳.
[3]כרם חמד מחברת ג׳.